אולי בגלל זה אנחנו כל הזמן משתפים מימז. אנחנו לא באמת מחפשים פתרונות או תשובות עמוקות, אלא רק אישור שאנחנו לא לבד בתחושות האלה. יש בזה משהו מנחם, הידיעה שהרגשות האלה משותפים לעוד אנשים בדור שלנו. השיתוף במימז הוא ההכרה השקטה, הפשוטה והברורה ביותר שאנחנו לא מתמודדים עם התחושות האלה לבד.

המימז של דור ה־ז׳ הם לא סתם בדיחות שרצות ברשת, אלא מנגנון חברתי שמאפשר לנו להדחיק ולשחרר רגשות בו־זמנית. דרכם אנחנו מצליחים לדבר על הכאב, הטראומה והקושי בלי להרגיש חשופים מדי, וההומור הזה יוצר בינינו תחושת הזדהות ושפה חדשה. אולי זו פשוט המציאות ההזויה שאנחנו חיים בה, שמציפה אותנו במידע בלתי פוסק, תמונות שאנחנו לא תמיד רוצים לראות וסיפורים שלא ביקשנו לשמוע, היא זו שהפכה את המימז לדרך הכי טבעית להגיב למה שקורה סביבנו.

אבל לפעמים אני שואלת את עצמי אם ההומור הזה באמת משחרר אותנו, או שהוא רק עוד דרך להדחיק את מה שאנחנו לא רוצים לדבר עליו. במקום להתבונן בדברים ברצינות, אנחנו הופכים הכל לבדיחה, בתקווה שההומור יצליח להפוך את המציאות שלנו לקלה יותר לעיכול.

כשאני אומרת "דור ה־ז׳ " אני מתכוונת לצעירים שחיים היום בישראל וגדלו לתוך מציאות של חוסר ודאות וכאוס. המימז שלהם אולי נראים כמו סתם בדיחות קלילות, אבל מתחת להומור מסתתר משהו קצת אחר. יש בהם ביטוי של החרדות, התסכול, ובעיקר התחושה הכללית הזאת של  "what the helly", שמלווה את הדור הזה ביום־יום.

במקום לדבר באופן ישיר על הדברים שמטרידים אותנו כמו מלחמה, יוקר המחיה, או תחושת בדידות,אנחנו פשוט הופכים אותם למימז. דרך ההומור קל יותר לעקוף את הביקורת הפנימית ואת המעצורים שבתוכנו, שמונעים מאיתנו לדבר בכנות על מה שאנחנו מרגישים. מעבר להקלה האישית, ההומור מאפשר לנו גם להעביר ביקורת שקטה כלפי ההורים שלנו, הדורות הקודמים והמדינה, כלפי מי שהבטיח לנו עתיד ברור ובטוח שלא באמת קיים. אנחנו עוטפים את האכזבה והכעס באירוניה וציניות, אולי כי ככה קל יותר להתמודד איתם, אבל גם כי זו הדרך שלנו לומר את האמת, גם אם זה יוצא קצת עקום.

ההומור האירוני והציני הזה הוא גם סוג של הגנה עצמית. אנחנו לא רק צוחקים על אחרים, אלא גם על עצמנו. ברגע שאנחנו אלה שמצביעים ראשונים על הפגמים שלנו, הרבה יותר קשה לפגוע בנו מבחוץ.כך אנחנו יוצרים לעצמנו מרחב בטוח שבו כל מה שכואב הופך קודם כל לבדיחה, ורק אחר כך למשהו שאפשר באמת להתחיל להתמודד איתו.